אחת מתוך תשע: הכול על סרטן השד

דמיינו עולם שבו סרטן השד כבר אינו מקור לפחד ולחוסר ודאות, אלא מאבק המתנהל מתוך ידע והבנה. סרטן השד הוא מחלה נפוצה ומסכנת חיים הפוגעת בעיקר בנשים, והוא דורש את תשומת ליבנו. מהם הגורמים, גורמי הסיכון והסימפטומים של סרטן השד, איך מאבחנים ומהן אפשרויות הטיפול ואסטרטגיות המניעה? בואו להבין כל מה שצריך על המחלה.

הגורמים וגורמי הסיכון

סרטן השד מתפתח עקב שילוב של גורמים גנטיים, הורמונליים וסביבתיים. בעוד הגורם המדויק עדיין לא ידוע, זוהו מספר גורמי סיכון למחלה הזאת, והם:

  • מוטציות גנטיות: מוטציות תורשתיות בגנים ספציפיים, כגון BRCA1 ו-BRCA2, מעלות משמעותית את הסיכון לחלות בסרטן השד.
  • גיל ומין: גיל מתקדם אצל נשים הם שני גורמי הסיכון המשמעותיים ביותר לסרטן השד. רוב המקרים מתרחשים אצל נשים מעל גיל 50.
  • היסטוריה משפחתית: היסטוריה משפחתית של סרטן השד, במיוחד אצל קרובי משפחה קרובים, כמו אם, אחות או בת, יכולה להעלות את הסיכון לחלות.
  • גורמים הורמונליים: חשיפה ממושכת לאסטרוגן, הורמון הממריץ את צמיחת תאי השד, עלולה להגביר את הסיכון. וסת מוקדמת, גיל המעבר מאוחר וטיפול הורמונלי חלופי קשורים לסבירות גבוהה יותר לפתח סרטן השד.
  • גורמי אורח חיים: בחירות מסוימות באורח החיים, כגון צריכת אלכוהול מופרזת, השמנת יתר, חוסר פעילות גופנית ועישון, יכולות לתרום להתפתחות סרטן השד.

הסימנים והתסמינים

זיהוי הסימנים והתסמינים של סרטן השד חיוני לגילוי מוקדם ולתוצאות טיפול טובות יותר. תסמינים נפוצים של המחלה הזאת, הם:

  • גוש או עיבוי בשד: נוכחות של גוש או עיבוי ללא כאבים באזור השד או בית השחי היא סימן מוקדם נפוץ.
  • שינויים בצורת השד או בגודלו: שינויים חריגים בצורת השד, בגודל או בקווי המתאר עשויים להצביע על סרטן השד.
  • הפרעות בפטמה: היפוך פטמה, הפרשות (למעט חלב אם), אדמומיות, קשקשת או כיבים הם סימני אזהרה פוטנציאליים.
  • כאב או נפיחות בשדיים: בעוד שכאב בשד אינו בדרך כלל סימפטום של סרטן השד, הוא יכול להיות נוכח במקרים מסוימים.

איך מאבחנים סרטן השד?

גילוי סרטן השד כרוך במספר הליכי אבחון. הינה ההליכים:

  • ממוגרפיה: ממוגרפיה היא בדיקת רנטגן של השד שיכולה לזהות חריגות עוד לפני שניתן לחוש בהן.
  • אולטרסאונד שד: טכניקת הדמיה זו משתמשת בגלי קול כדי להפיק תמונות של השד, ומסייעת להבחין בין מסות מוצקות לציסטות מלאות נוזל.
  • ביופסיה: ביופסיה כוללת הסרת דגימה קטנה מרקמת השד לניתוח מעבדה כדי לקבוע אם קיים סרטן.

אפשרויות טיפול

הטיפול בסרטן השד תלוי בגורמים שונים, כגון שלב הסרטן, נוכחות קולטנים ספציפיים והבריאות. אפשרויות הטיפול הנפוצות הן:

  • ניתוח: התערבויות כירורגיות, כגון הסרת הגידול או כריתת שד, מבוצעות לעיתים קרובות כדי לחסל רקמה סרטנית.
  • הקרנות: קרני רנטגן באנרגיה גבוהה או מקורות קרינה אחרים משמשים להשמדת תאים סרטניים או למניעת צמיחתם.
  • כימותרפיה: השימוש בתרופות חזקות מסייע להרוג תאים סרטניים בכל הגוף. הן יכולות להינתן לפני הניתוח או לאחר ניתוח כדי להפחית את הסיכון להישנות המחלה.
  • טיפול הורמונלי: טיפול זה נועד לחסום את ההשפעות של הורמונים, כגון אסטרוגן, על תאים סרטניים והוא משמש בדרך כלל בסרטן שד חיובי לקולטני הורמונים.
  • טיפול ממוקד: תרופות ממוקדות מטרה תוקפות באופן ספציפי תאים סרטניים בהתבסס על המאפיינים הייחודיים שלהם ומשמשות לעיתים קרובות בשילוב עם טיפולים אחרים.
  • משככי כאבים: לעיתים קרובות ניתנות תרופות במרשם לשיכוך כאבים, קנאביס רפואי או תרופות ללא מרשם, כדי להתמודד עם הכאבים הנלווים.

מניעה ומודעות

סרטן השד לא ניתן למניעה לחלוטין, אך אמצעים מסוימים יכולים להפחית את הסיכון ולגילוי מוקדם. הינה הם:

  • בדיקה עצמית רגילה של השד: ביצוע בדיקות שד עצמיות חודשיות מסייעת לנשים להכיר את השדיים שלהן ולזהות שינויים במהירות.
  • בדיקת שד קלינית: ביצוע בדיקות שד קליניות תקופתיות אצל גורם רפואי מקצועי משפר את הסיכויים לגילוי מוקדם של חריגות.
  • בדיקות ממוגרפיות: הקפדה על הנחיות מומלצות לבדיקות ממוגרפיה על בסיס גיל וגורמי סיכון מאפשרת גילוי מוקדם ותוצאות טיפול טובות יותר.
  • בחירות אורח חיים בריא: שמירה על משקל בריא, עיסוק בפעילות גופנית סדירה, הגבלת השימוש באלכוהול והימנעות מעישון יכולים להפחית את הסיכון לסרטן השד.

לסיכום

סרטן השד הוא אחד מסוגי הסרטן שנשים מעל גיל 50 הן בסיכון הכי גבוה לחלות בו. באמצעות זיהוי הגורמים, הבנת הסימפטומים ועיסוק בגילוי מוקדם, ניתן להגדיל את הסיכויים לטיפול מוצלח. באמצעות בחינת אפשרויות טיפול שונות ואסטרטגיות מניעה, ניתן להעלות הסיכויים לגילוי מוקדם. בעזרת העלאת המודעות וטיפוח תרבות של בריאות השד, אפשר לעבוד יחד כדי להילחם בסרטן השד.

המידע באתר הוא לא חוות דעת רפואית או המלצה רפואית מכל סוג שהוא, כדי לקבל את הטיפול המדויק לצורך הטיפול בבעיה יש לפנות לרופא ו/או למומחה בלבד.

שאלות? אנחנו כאן לענות

מאמרים נוספים באותו נושא

נגישות